פסק-דין בתיק ב"ל 55157-08-10

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מתאריך 4.8.10 אשר קבעה למערער נכות רפואית בשיעור 49%.

            הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין אשר החזיר את עניינו של המערער לוועדה.

2.         לטענת ב"כ המערער הועדה לא התייחסה בצורה ראויה לפסק הדין מיום 24.2.10 אשר החזיר את עניינו לוועדה על מנת שתעיין בחוות דעתו של ד"ר שופין ותשקול הענקת נכות בתחום הנוירולוגי.

            הוועדה שגתה עת הפנתה את העניין הנוירולוגי והשליכה אותו על התחום הנפשי מבלי להעביר את חוות הדעת של ד"ר שופין ליועץ בתחום זה. אף אם סברה שאין להעניק נכות בתחום הנוירולוגי, היה עליה להיוועץ תחילה עם יועץ פסיכיאטר אם לדעתה יש לשייך את קשיי וממצאיה לבעיות בתחום הנפשי.

            עוד נטען, כי משנמצאו ממצאים על ידי הוועדה היה עליה להעניק נכות בתחום הנוירולוגי.

3.         ב"כ המשיב טענה, כי הוועדה התייחסה לחוות דעתה של ד"ר שופין כפי שנדרשה לעשות. הוועדה והבהירה מדוע אינה מסכימה לדעתה ובכך מלאה אחר הוראות פסק הדין והתייחסה מפורשות  לחוות הדעת.

            עוד הוסיפה וטענה, כי לאור הוראות פסק הדין לא נדרשה להפנות את המערער למומחה בתחום הנפשי וכל התייחסות הוועדה וקביעת הנכות בתחום זה נעשו על ידי הוועדה למעלה מן הצורך.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל מסמכי התיק להלן החלטתי:

4.         כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות וועדות רפואיות לערערים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראת חוק המחייבת אותה. (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213 (1999)). עוד יצוין כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלבנטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן. (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 22/06/06)). בנוסף כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין. (דב"ע (ארצי) נא/ 29 -01 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם), 08/01/08).

5.         הפגיעה שהוכרה למערער נגרמה עקב חבלת ראש קשה.

            עניינו של המערער הוחזר לוועדה במסגרת פס"ד שניתן ע"י כב' הרשמת ולך בתאריך 24.2.10 על פיו התבקשה הוועדה לעיין בחוות דעתו של ד"ר שופין ולשקול האם אין מקום להעניק נכות בתחום הנוירולוגי וכן מס' נושאים נוספים שלא היוו עוד נשוא הערעור בהליך הנוכחי.

            בחוות דעתה סקרה ד"ר שופין את השתלשלות הטיפולים והאשפוזים שעבר המערער, וקבעה כי בעקבות מצבו למערער נותרה נכות משמעותית בעיקר בתחום הנירולוגי המקשה עליו בתפקוד היומיומי ובעבודה ומעניקה 40% נכות לצמיתות בגין סעיף 91 (2) - ירידה קוגניטיבית והפרעות בהתנהגות. כן מציינת היא בחוות דעתה, כי למערער הפרעות בזיכרון לטווח קצר וירידה ניכרת בקשב וכריכוז, קושי משמעותי בארגון ותכנון ליקוי ביכולת בקרה ופתרון בעיות ומתקשה לקבוע מטרות פונקציונאליות.

            עוד ציינה כי עקב השטחה של מצבו הקוגנטיבי המערער אינו מודע לשינויים בהתנהגות והפרעות הזיכרון מהן סובל.

6.         יצוין כי תמונה לא קלה עולה גם מיתר המסמכים הרפואיים שצורפו לערעור - כולם מתאריכים הקודמים למועד כינוס הוועדה נשוא הליך זה.

            לעומת זאת, התייחסות הוועדה לחוות הדעת המפורטת הינה שטחית ונראה כי הוועדה מייחסת את מרבית תלונותיו לתחום הנפשי.

            ד"ר שופין בחוות דעתה מסבירה מדוע המערער אינו מצוי בטיפול וזאת בגין חוסר מודעות למצבו על רקע מצבו הקוגניטיבי.עם זאת הוועדה קובעת "הנכות שקבעה ד"ר שופין אינה מתאימה למצבו..."מבלי להבהיר ולנמק החלטתה באופן שניתן יהיה להבין מדוע אינה מקבלת את קביעות ד"ר שופין.

            מעבר לאמור אוסיף כי  הוועדה מציינת קשיים ביכולת הקשב, בעיה שעל פניה אינה אמורה להיות בתחום הנפשי - המודגשת ע"י ד"ר שופין. אולם, הוועדה אינה מייחסת לכך כל חשיבות בהחלטתה תוך התעלמות מהמסמכים הרפואיים שצורפו ע"י רופאים מטפלים ובי"ח לוינשטיין המעידים בברור על בעיה קוגניטיבית ואינם משייכים את בעיות תפקודו לתחום הנפשי.

7.         זאת ועוד. לא ברור כלל על מה מסתמכת הוועדה בקבעה כי לאחר החבלה (חבלת ראש קשה) לא נשאר נזק נוירולוגי פקאלי שעה שכל המסמכים הרפואיים מדברים על נזק מוחי והפרעה נוירו פסיכולוגית קשה ונרחבת (לדוגמה: מכתבו של ד"ר רון דבי מומחה לנוירולוגיה מתאריך 24.3.05 ומכתב ביה"ח לוינשטיין) בפרט משכל הפגיעה מקורה בחבלת ראש קשה.

8.         לאור האמור לעיל סבורני כי הוועדה לא מלאה אחר הוראות פסק הדין ולא ניתן לראות בהתייחסותה לאור המסמכים הרפואיים וחוות דעת ד"ר שופין, כמילוי אמיתי אחר הנחיות פסק הדין.